|
|
|
מאמרים
טיפוח צרכני מידע נבונים בסביבה עתירת מידעד"ר שרה קלצ'קובבוקר, לפני היציאה לעבודה, כיוונו את התנור שיפעל כך שהילדים ימצאו ארוחה חמה עם שובם מבית - הספר. תכנתנו את מכשיר הווידאו להקלטתן של שלוש תכניות מתחנות זרות המשודרות, כמה מרגיז, דווקא בשעות הבוקר. וידאנו שכל שיחות הטלפון יועברו אלינו למשרד. במכונית, האזנו לעדכונים מהארץ ומהעולם ושמענו בפעם המי יודע כמה על נפלאות הכבשה דולי ומתחריה שפותחו במקומות נוספים בעולם. שמנו לב שהחליפו את הפרסומות בשלטי הענק בצמתים... מה בדיוק היה כתוב שם? בעבודה חיכה לנו העיתון האלקטרוני מעודכן לבוקר. בדקנו את כל ההודעות שהגיעו במשך הלילה בדואר האלקטרוני... מציאות? דמיון? לגבי מספר גדל והולך של אנשים מתחילה המציאות היום - יומית להיראות כך. אנחנו מתפתים לרכוש מכשירים אלקטרוניים מתוחכמים שיקלו עלינו את החיים, הלוואי שרק נדע ללחוץ על כל הכפתורים... בכל מקום שרק נפנה אליו אנחנו נתקלים בגודש המידע ועלינו "לסגור ערוצים" על - מנת לא לסבול מכאב ראש בלתי פוסק. בעבודה עלינו להשתלם ולהתעדכן כל הזמן, על- מנת להישאר במירוץ. ומה לגבי מי שאינו יודע לבחור? כיצד ידע מתי לפתוח ומתי לסגור ערוצים? מה חשוב ומה מיותר וכיצד מחליטים? אנחנו מרבים לשמוע על הצורך לפתח סביבות למידה עתירות מידע בבית הספר אך מה זה בדיוק? האם זו באמת המצאה חדשה? ואולי הסביבות האלו כבר נמצאות שם? במשך עשרות שנים עמדו במרכז ההוראה בבתי - הספר גופי ידע ותהליכים שנועדו להקנותם לתלמידים. סביבת הלמידה כללה כלים, משאבים ואסטרטגיות למידה שנועדו לשרת בצורה היעילה ביותר את העברת גופי הידע האלה לתלמידים. ההתיישנות המהירה של הידע, לפחות בחלק מתחומי הדעת, כמו גם שינויים תדירים בגישותיהם של חוקרים להבנתם ופירושיהם של גופי ידע שונים עוררו את השאלה - כיצד להקנות לתלמידים יכולת להתמודד עם תהליכי שינוי מואצים אלה? אילו גופי ידע הכרחי להעביר ועל אילו מהם אפשר לוותר? השאלה מורכבת במיוחד כאשר עוסקים בתלמידי בתי - הספר היסודיים: האם ההתעדכנות המהירה של הידע רלוונטית גם לגביהם, בעת שעליהם לרכוש עדיין ידע בסיסי בתחומים רבים? כיצד אפשר לנווט את למידתם בעולם עתיר מידע ולהפוך את כל המידע שהם קולטים בחיי היום -יום לידע משמעותי ומתאים לצורכיהם? בהקשר זה מרבים לדבר על פיתוח אוריינות מידע. לתחום זה שתי פנים: מצד אחד, יכולת לברור מתוך שפע המידע רק אותם מרכיבים שהם מרכזיים ומשמעותיים לצרכן המידע ומצד אחר - היכולת לאתר מקורות מידע ולמצוא בהם מידע מתאים שיסייע להתמודד עם בעיות ומשימות מסוגים שונים. שני המרכיבים הללו מחייבים לפתח לומד שיהיה צרכן נבון של מידע. לומד שהוא בעל חשיבה ביקורתית עצמאית, היודע להבחין בין מידע מהימן לבין מידע מגמתי ולא מדויק. לומד היודע לקבוע סדרי עדיפויות, לקבל החלטות שקולות המבוססות על עובדות וערכים. לומד היודע להשתמש ביעילות בטכנולוגיות מידע מתאימות - כלי כתיבה, מדידה וחישובים (אלקטרוניים או אחרים), כלים לאיסוף, ארגון, עיבוד המידע והצגתו. אוריינות המידע כוללת, אם כן, מספר רב של מיומנויות הנדרשות לטיפול במידע, שאותן מקובל לכנות במונח "מיומנויות מידע" (information skills). מונח זה התפתח מהמונח - "מיומנויות לימוד" והוא למעשה מחליף אותו. מיומנויות אלה כוללות את היכולת לנסח שאלה ולמקדה, להשתמש באסטרטגיות מתאימות לחיפוש המידע הנחוץ לפתרון השאלה, מציאת מקורות המידע המתאימים, הערכת המקורות שנמצאו, עיבוד ומיזוג המידע שאותר והצגתו בצורה נאותה. יש המכנים את מיומנויות הטיפול במידע בשם הכולל: "מידענות", בגלל הקשר ההדוק שלהם לטיפול במקורות מידע, תפקיד שהיה שמור במשך שנים רבות לספרנים. שם זה עשוי להטעות, שכן הקניית המיומנויות לטיפול במידע מטרתה לפתח צרכני מידע נבונים ולא לפתח מומחים לטיפול במידע - מידענים. השימוש במונח מידענות משקף לא רק שימוש סמנטי של בחירת שם לנושא הטיפול במידע. בתחום המקצועי מהווה המידענות תחום דעת בפני עצמו עם כללים, עקרונות ומתודולוגיות משלו. היו שסברו שגם בתחום החינוך יש לראות בטיפול במידע - מידענות, תחום דעת נפרד, שיש ללמדו בפני עצמו ולא בזיקה למקצועות הלימוד השונים. השימוש במינוח מידענות בתחום החינוך, היה מקובל בחלק מהארצות בעולם ובהתאם לכך פיתחו בהן תכניות לימוד נפרדות להוראת מקצוע זה בבתי - הספר. מחקרים רבים שפורסמו בשנים האחרונות מצביעים על כך שאין לנתק את הקניית מיומנויות המידע מהתכנים שבהם עוסקים. יש ללמדן בהקשרים ברורים ובעלי משמעות ללומד. על פי מחקרים אלה, אין לראות במידענות בחינוך מקצוע בפני עצמו אלא כישורים ומיומנויות שיש להקנותם בכל מקצועות הלימוד. להקנייתן של מיומנויות מידע נדרשים תכנון ופיתוח, במקביל, של שני מרכיבים מרכזיים - הן של ההוראה והן של הסביבה הלימודית. בהוראה - נדרשת הכנתן של פעילויות לימודיות המעודדות התפתחותן של אסטרטגיות קוגניטיביות הנדרשות לבחירה, אחזור, ניתוח, הערכה, עיבוד ויצירת ידע חדש בכל מקצועות הלימוד ובכל הגילאים בבית הספר. בסביבה הלימודית - נדרש פיתוח של מרכזי משאבים בבית - הספר שיש אליהם גישה חופשית ממוקדים רבים. זאת בנוסף להעשרת הסביבה הלימודית של כל כיתה ושל כל מוקד למידה במגוון גדול של מקורות מידע מודפסים ואלקטרוניים. במקום להפנות את כל התלמידים לספר לימוד אחד. יש להביא אל הכיתה מגוון רחב של ספרי לימוד, ספרי עזר, עיתונות יומית ומדעית, וליצור פעילויות לימודיות המחייבות מציאת מידע מתאים מתוך מקורות המידע העשירים העומדים לרשות הלומד פעילויות כאלה יוצרות צורך בסינון מידע וברירתו והן מובילות גם להתנסות בטכניקות ובמתודולוגיות של חיפוש מידע ממוחשב. טכנולוגיית המחשב מהווה אמצעי רב עוצמה להשגת מטרות אלה: רשת פנימית (אינטראנט) של מחשבים בבית - הספר תאפשר גישה ממוקדי למידה שונים למשאבי הלמידה של בית - הספר; קישורם של מוקדי הלמידה למאגרי מידע מקוונים באמצעות רשת האינטרנט תאפשר הגדלה ניכרת של מקורות המידע הזמינים לתלמידים. השימוש ברשתות התקשורת גם מאפשר את קישורם של מרכזי המשאבים הבית - ספריים לבתי התלמידים, כך שמתפתחים תהליכי למידה רציפים, אשר מתרחשים בחלקם בבית - הספר וחלקם בבית התלמיד. עם כל היתרונות שיש בפיתוח רשתות התקשורת ושילובן בהוראה, יש לתת את הדעת לצורך בתמיכה בתלמידים שאין בבתיהם מחשבים, על - מנת שגם הם יוכלו ליהנות מהיתרונות שטכנולוגיית המחשבים מעמידה לרשותם. ביבליוגרפיה:
אתר אינטרנט בית - ספרי - ערך שיווקי או תהליך חינוכי?בבית ספר "רמת-חן" ברמת - גן עלה הרעיון להקים אתר אינטרנט שישרת את קהילת התלמידים, המורים וההורים. הרעיון החל לרקום עור וגידים לקראת חודש מאי 1998 . אחת המטרות שהצבתי לעצמי בהקמת אתר בית-ספרי הייתה הפקתו על-ידי התלמידים עצמם ללא מעורבות ותמיכה מצד חברה פרטית. זאת כדי להפוך את יצירת האתר לתהליך חינוכי מבלי להדגיש את ההיבט השיווקי. לשם כך יצרנו קשר עם בית - ספר תיכון "בליך" הסמוך. בית - הספר בליך" נענה ושלח אלינו תלמיד כיתה י"א, יאיר רזין. יאיר נהג להגיע לבית - הספר בימי שישי וחנך קבוצה מתלמידי כיתות ז'. הוא הדריך אותם בכל הידע הדרוש להקמת אתר, הן מבחינת שפת ה-html והן באשר להיבטים הגרפיים . יזמה התנדבותית זו כשלעצמה העבירה לתלמידים מסר מסוים: גם בחברה עתירת טכנולוגיות אל לנו לשכוח את ההיבט החברתי, את התרומה לקהילה. היבט זה ,לעתים, נשכח בנקל תוך חיפוש הדרך הקצרה ביותר אל התוצאה הסופית. למפגש של יאיר עם תלמידי כיתות ז' קדם מפגש עם ועדת תקשורת הנמנית על הוועד המרכזי של הורי בית - הספר . במפגש זה נדונו תכנים רלוונטיים לאתר בית-ספרי, וגובשה סקיצה של האתר. כמו-כן, חשבנו, כיצד ניתן לשלב את קהילת הורי התלמידים על-מנת לאפשר אינטראקטיביות גם מצד הקהילה. נערך סקר בקרב התלמידים על-מנת לאתר את צורכי התלמידים, ולמצוא תחומי עניין אשר עליהם הם היו רוצים למצוא מידע באתר. בעקבות הסקר איתרנו קבוצת הורים מומחים בתחומי דעת שונים - כגון וטרינריה, מחשבים, עיתונאות וכו'. כל הורה חיבר כתבה, בתחום הדעת שלו. החלק הזה באתר נקרא "הכה את המומחה" - תלמידים המגיעים לחלק זה של האתר יכולים להפנות שאלות להורה ולקבל תשובה באמצעות ה- e-mail. במפגשים עם יאיר דנו גם בהיבטים תקשורתיים-אתיים העולים כתוצאה ממדיום תקשורתי כדוגמת האינטרנט - מדיום המאפשר, לעתים, חופש ביטוי מלא. הטכנולוגיות החדשות מציבות בפנינו לא פעם עובדות חדשות, המעלות סוגיות חברתיות חשובות. הדברים נאמרים ומועלים בפני התלמידים (וגם על-ידם) במשך התהליך - זוהי הלמידה המשמעותית. לא רק יצירה ושימוש במדיום החדש, אלא נתינת הדעת על היתרונות והחסרונות העולים כתוצאה מהשימוש בו. לקראת סוף השנה סיימנו את הבנייה של חלק ממדורי האתר ובתחילת השנה הנוכחית העלינו אותו על הרשת. השנה התהליך ממשיך: הצטרפנו לפרויקט התקשוב העירוני של עיריית רמת - גן. במסגרת הפרויקט אנו נתמכים על-ידי מט"ח בכל הקשור ללמידה בסביבה מתוקשבת ובתהליך חקר. האתר ירחיב את תכניו גם לפעילויות חינוכיות - מתוקשבות. נבחרה קבוצה של ארבעים תלמידים מכיתות ה'-ח', אשר ילמדו 3 שעות שבועיות עם צוות מדריכים ממט"ח. תלמידים אלו יהוו צוות מוביל לתמיכה באתר וישמשו חונכים לתלמידים נוספים.
אני רואה בתהליך מטרה, ולכן התוצאה הסופית לעולם לא תהיה "מושלמת" אלא נתונה לשינויים, לשיפורים וללמידה על למידה.
הכתובת: http://www.ramat-gan.muni.il/ramat-chen
עם פתיחת שנת הלימודים תשנ"ט, נפתח ברשת האינטרנט אתר "גלים" פרויקט שהקימה ויזמה מערכת המידע לחינוך ולהוראה "סנונית" . סריקה של רשת האינטרנט אחר אתרים חינוכיים בעברית מעלה, כי בשנים האחרונות נבנו כמה אתרי חינוך באינטרנט, אך רובם ככולם פונים לתלמידי החטיבה העליונה. לילדים הצעירים לא הייתה אפשרות אחרת מלבד מלהיכנס לאתרים המציעים משחקים ושיחות מקוונות (צ'ט chat-). את החלל הזה בדיוק בא למלא אתר גלים. גלים, כסביבה לימודית מתוקשבת, מאפשר לתלמידים למידה חווייתית המשלבת ידע והנאה, לצד טיפוח מיומנויות חשיבה ואוריינות מחשב. בכך תורם גלים להשגת היעדים של האגף לחינוך יסודי, השותף גם הוא באתר גלים, אשר רואה בשימוש במחשב מיומנות בסיסית שיש להקנותה לכל תלמיד בית ספר יסודי. אתר גלים נבנה על בסיס תפיסה של שיתוף פעולה בין גורמים רבים ומגוונים בהנחיית מערכת סנונית, כדי להקים אתר מעניין ומרתק לאוכלוסיות שונות ולצורכי בתי-הספר בתחומי דעת רבים. זו השנה הראשונה לפעילות באתר, שנתבצעה תוך כדי בנייתו, יש כבר עתה אלינו פניות רבות (עשרות אלפים בחודש).
המורה למדע וטכנולוגיה בבית הספר היסודי ימצא עניין מיוחד בפעילות בנושא המצאת הגלגל, הסוקרת את היסטוריה של המצאה זו, ומאפשרת יצירתיות של התלמידים המכינים מכונות פשוטות ומורכבות בכיתה המבוססות על מידע היסטורי וטכנולוגי. בנוסף, ימצאו אוסף כתבות ותמונות בנושאי מדע וטבע בפינת "טבע הגלים" ובפעילות של גן החיות התנכ"י "דקה לפני המבול". בעתיד הקרוב תעלה הפעילות בנושאי רפואה ובריאות אשר תיועד לכיתות הגבוהות בבית הספר היסודי. אבני היסוד של גלים הן פעילויות המבוססות על תכנית הלימודים ויעדיה. הפעילויות נכתבו על-ידי מספר גופים השותפים לאתר, בהנחיה של צוות הפיתוח של סנונית ותחת אמת-מידה קפדנית שוועדת ההיגוי לפיתוח האתר (תו-תקן) גיבשה ואישרה. בנוסף, יש פעילויות המפותחות על ידי צוות סנונית לבדו. אתר גלים פונה לארבע אוכלוסיות יעד: תלמידים במסגרת בית- הספר (אי הדעת) - באמצעות הפעילויות החינוכיות המשתלבות בשיעור, התלמיד רוכש ידע בתחומי הדעת השונים, מיומנויות חשיבה ומיומנות טכנולוגית. תלמידים בשעות הפנאי (אי הילדים) - גלים מאפשר לתלמידים חולים או רתוקים לביתם לבצע את הפעילויות והמטלות החינוכיות שבאתר. כמו -כן הוא מעמיד לרשותם משחקים, שעשועונים, קבוצות דיון, הצעות לפעילויות יצירה, הזמנות לסיורים ולפעילויות משפחתיות. הורים - להורים מציע גלים מגוון אפשרויות, ביניהן: פעילויות מתוקשבות או יצירתיות עם הילדים; קבוצות דיון בהנחיית פסיכולוגים התפתחותיים ואנשי חינוך; השתלבות בפיתוח תכניות העשרה של בתי- הספר; מידע על אודות גלישה בטוחה ברשת; קורסים מתוקשבים ועוד. מורים - בגלים ימצאו המורים קורסים מתוקשבים המזכים בגמול השתלמות- כמו הוראת מדעים בגישת החקר וכו'. גם המורים יוכלו לקבל הנחיה בהפעלת הפעילויות החינוכיות, "לשוחח" בעזרת כלי התקשורת שמציעה הרשת (דואר אלקטרוני, קבוצות-דיון ושיחה מקוונת), להחליף ביניהם מערכי שיעור ולהיעזר בנווט האתרים החינוכיים שנבנה בעבורם.
אוריינות בסביבה מתוקשבתד"ר דוד שוורצרבסיום המאה העשרים, ניתן לראות סביבות מתוקשבות רבות בבתי-הספר היסודיים. כיווני המחשוב הכלליים התחילו בכיתות ה' -ו' ו/או בהכנת מעבדת מחשבים. במסגרת תכנית ניסוי ופיתוח (נו"פ) של המחלקה למיומנויות יסוד ושילוב המחשב בלמידה באגף לחינוך יסודי במשרד החינוך, ניסינו לבנות סביבה לימודית לפיתוח אוריינות בסביבה מתוקשבת בכיתות א'-ב', וכן, הגדרת מיומנויות מחשב כמיומנויות יסוד של תלמידי בית-הספר היסודי. מטרת המאמר הנוכחי היא לדווח על מספר תובנות אליהם הגענו כבר בשלבים הנוכחיים של הפרויקט. תנאים בסיסיים לפיתוח סביבה מתוקשבת
במסגרת תכנית הנו"פ הוגדרו מספר תנאים בסיסיים שהם הכרחיים
להגדרה מחודשת של הסביבה הלימודית המתוקשבת ולהשגת התובנות
שיוצגו בהמשך:
|
|
הסביבה המתוקשבת כוללת מחשב לכל עשרה ילדים, ומדפסת לכל כיתה.
המחשבים מצוידים בתוכנות בסיסיות שבאות עם כל מחשב הנמכר בשוק- מעבד תמלילים, תוכנה למצגות, תוכנה למאגרי מידע, תוכנה לציורים ואמנות, וכו'. המחשבים ממוקמים בכיתה או במרחב ההוראה של המורה. |
 |
|
הדרכת המורות בתחום האוריינות בסביבה מתוקשבת: שילוב מיומנויות
מחשב כחלק אינטגרלי מפיתוח אוריינות ושפה בכיתה, ועבודה תאורטית ומעשית בנושא (השתלמויות והדרכה בכיתות). |
|
|
פיתוח אוריינות על-פי עקרונות קונסטרוקטיביסטיים: הקניית ידע חדש
לתלמידים בקבוצות קטנות מול המחשב, פיתוח דרכים להתערבות בטקסט הממוחשב, פיתוח פרויקטים לכתיבה ארוכת טווח במחשב, ותיעוד תהליכי הלמידה וההוראה על- מנת לפתח דרכי הערכה אלטרנטיביות. |
|
 |
