|
המשוב הבית ספרי
מבוא
בתקופה האחרונה אנו עדים לתמורות החלות בשלושת הצירים המרכזיים של התהליך החינוכי. מטרת ההוראה בשנות התשעים
אינה עוד העברת ידע, אלא פיתוח לומד בעל מכוונות עצמית. הדגש הערכת הישגים מוסט מהגישה הכמותית הפסיכומטרית לכיוון
הגישה האיכותית הקונטסקטואלית. תמורות אלה עולות בקנה אחד עם הקביעה שהתפקידים, החוקים והריטואלים של החברה
המודרנית המאה העשרים ואחת דורשים סוג שונה של תרבות הוראה, למידה והערכה.
הדגש בתרבות הערכה הוא על שילוב של ההערכה כחלק מתהליך הוראה-למידה. ההערכה אפשרית באמצעות חלופות שונות - על ידי שימוש בעזרים וכלים מגוונים. ההערכה מתייחסת גם לתהליך וגם לתוצר. דרך הדיווח על ביצועי התלמיד משתנה: במקום ציון בודד ניתנת ללומד התייחסות מילולית, נערך עמו דיאלוג, ומסורטט לגביו פרופיל ביצוע מפורט.
מדיניות משרד החינוך בשנים האחרונות מדגישה את הצורך להעניק אוטונומיה לבתי הספר. עידוד אוטונומיה בית-ספרית נעשה
מתוך אמונה שצוות בית הספר, המכיר את צורכי התלמידים, מסוגל לפתח ולנסח תפיסת עולם חינוכית, לגבש על פיה תכנית
לימודים בית-ספרית, ולהתאים את שיטות ההוראה, שיטות ההערכה ואת הזדמנויות הלמידה לסיטואציה הבית-ספרית.
בבסיס דרישה זו עומדת הדרישה לאפשר לבית הספר להיות יחידה עצמאית שהינה בראש וראשונה אחראית כלפי תלמידיה.
שיפמן (1979) רואה בהערכה מרכיב חשוב של האוטונומיה הבית-ספרית. הוא טוען שזכות קיומה של האוטונומיה מותנית בביצוע
ההערכה הבית-ספרית המתייחסת לתכנון הלימודים, להישגים של תוצרים ותהליכים לימודיים, לתהליכים בית-ספריים, לאקלים
חברתי, לשותפות ולמעורבות חוץ בית-ספריים ועוד. המחויבות להערכה ולמשוב בית-ספרי נתמכת לא רק על בסיס ההגדרות
של מאפייני בית הספר האוטונומי, אלא גם על בסיס הדרישה של הציבור לקבל הוכחות ליעילות תפקודו.
ההערכה הבית ספרית מספקת למעשה משוב בית-ספרי לאוכלוסיות יעד שונות ולמטרות שונות.
על מנת שבית הספר יממש את האוטונומיה ולקבל את האחריות המוטלת עליו, יש לצייד את מנהל בית הספר ואת צוות המורים
בכלים לביצוע המשוב הבית-ספרי.
במטרה להעלות את רמת היכולת של צוות המורים בבית הספר לשלב את המשוב הבית-ספרי החליטו במשרד
החינוך לפתח כלים להערכה.
הכלים שפותחו הם:
|
מאגרי משימות להערכת הישגים לימודיים (תוצרים ותהליכים)
|
|
|
המשגת הכתוב להערכת תהליכים התפתחותיים (בראשית הכניסה לכיתה א')
|
|
|
ערכה להערכת לומד בעל מכוונות עצמית (להערכת תהליכי למידה)
|
|
|
ערכה להערכת תהליכי למידה אינטגרטיביים
|
|
|
פורטפוליו ככלי הערכה (בניסוי)
|
|
|
תצפית להערכת התנהגויות לימודיות (בניסוי)
|
|
|
מה הלאה?
|
הערכה בית-ספרית, היזומה על ידי בית הספר, מהווה מרכיב מרכזי במימוש האוטונומיה הבית-ספרית. להערכה שלושה היבטים: הערכה שנועדה לספק משוב לשם שיפור ופיתוח;
הערכה להגברת המוטיבציה; הערכה לצרכים מנהליים וצרכים של מעקב ופיקוח.
במשוב הבית ספרי באים לידי ביטוי עקרונות התפיסה של חלופות בהערכה. הנחות היסוד הן:
|
|
המורה שלימד את החומר הוא זה המבצע את ההערכה.
|
|
|
ההערכה תואמת את תהליכי ההוראה-למידה בכיתה.
|
|
|
ההערכה מתייחסת לתהליך ולתוצר.
|
הטמעת מאגרי המשימות למשוב בית-ספרי
מאגרי המשימות הוא כלי אחד מהכלים להערכת הישגים לימודיים. אי אפשר לנתק את המבחן מתהליכי ההוראה-למידה המקובלים בכיתה ובבית הספר בכלל. לכן, פעולות הקשורות במאגר משימות המבחן הן פועל יוצא של הכרעות חינוכיות שנעשו לפני הכנת המבחן. פיתוח כרוך בפעולות הבאות: חיבור משימת המבחן; הכנת מחוונים לבדיקה ולקביעת הציינון; העברת המבחן ועיבוד הממצאים וניתוחם; שימוש בתכנות פשוטות לצורך עיבוד הממצאים; דיאלוג עם הלומדים וקביעת תכנית לימודים פרטנית/קבוצתית; הכנסת שינויים נדרשים בתכנית העבודה של המורה.
מכלול הפעולות הנלוות להערכה מצריך עבודת צוות ומקדם את המורה מבחינה מקצועית.
עד כה פותחו מאגרי משימות למגזר היהודי בתחומים הבאים:
|
|
מתמטיקה לכיתות ד', ה', ו'
|
|
|
עברית לכיתות ד', ה', ו'
|
|
|
מולדת וחברה לכיתה ד'
|
|
|
גיאוגרפיה והיסטוריה לכיתה ו'
|
|
|
מקרא (יהדות) מ"מ לכיתה ד'
|
בפיתוח:
מדעים על פי תכנית הלימודים החדשה
מאגר המשימות אמור לשרת מטרות המתייחסות: למורים, לתלמידים, למנהלים ולמפקחים.
מטרות המתייחסות למורה:
| 1.
|
לתאם בין דרכי הערכה לתהליכי הוראה-למידה.
|
| 2.
|
לשמש זרז של שינויים בתחום ההוראה-למידה-הערכה בכיתה.
|
| 3.
|
לאפשר תכנון תהליכי הוראה-למידה על בסיס נתונים של הישגי התלמידים.
|
| 4.
|
לאפשר הערכה באופן דיאגנוסטי.
|
| 5.
|
לסייע למורה לתכנן את עבודת התלמיד לפי מצב הידע העכשווי שלו.
|
| 6.
|
לאפשר הערכה של כישורי לומד בהבניית ידע לצורכי מעקב אחר התפתחותו/התקדמותו של הלומד.
|
| 7.
|
לתת למנהל בית הספר מידע על ההישגים הלימודיים ועל התפתחות תהליכי ההוראה-למידה המתרחשים בבית הספר.
|
| 8.
|
לפתח מורה מקצועי המפעיל שיקולי דעת פדגוגיים על סמך נתונים אמפיריים.
|
| 9.
|
לטפח עבודת צוות.
|
| 10.
|
לפתח הרגלים של תיעוד בכתב של תהליכי הוראה-למידה והערכה על מנת לתת מענה למורה ולמנהל בית הספר על הישגי התלמיד.
|
מטרות המתייחסות לתלמיד:
| 1.
|
לפתח אצל התלמיד יכולת ידע חדש בעל ערך תרבותי, חברתי ואינטלקטואלי באמצעות משימות מבחן אותנטיות.
|
| 2.
|
לפתח אצל התלמיד כישורי חשיבה ברמות שונות.
|
| 3.
|
לבדוק הישגי תלמידים בדרכים חלופיות.
|
| 4.
|
לאפשר מעקב אחר התקדמות תלמיד בודד לאורך זמן.
|
מטרות המתייחסות למנהל בית הספר:
| 1.
|
לעקוב אחר רצף התקדמות תלמידים ברמת כיתה, שכבה, בית הספר.
|
| 2.
|
לאגם משאבים בעקבות ניתוח הממצאים.
|
| 3.
|
להוביל שינוי מנקודת מוצא של תרבות הערכה
|
מטרות המתייחסות למפקח:
| 1.
|
לפתח את תרבות הערכה ברמת אזור פיקוח.
|
| 2.
|
לקבל מידע אמפירי על הישגי התלמידים באזור הפיקוח.
|
| 3.
|
לאגם משאבי הדרכה בעקבות ניתוח הממצאים.
|
| 4.
|
להוליך שינויים בתהליכי הוראה-למידה בבתי נספר על פי הצורך.
|
| 5.
|
להשתמש בכלי הערכה ככלי לתכנון תכנית העבודה.
|
המבנה הארגוני של הטמעת מאגרי המשימות:
תהליך ההטמעה של מאגר המשימות למשוב הבית ספרי במגזר היהודי נעשה באופן שיטתי החל משנת תשנ"ז. כל שנה מצטרפים בתי ספר נוספים לתהליך ההטמעה.
המבנה הארגוני כולל: בעלי תפקידים, בעלי תפקידים במחוזות ומערך בתי הספר.
מעקב - המטה והמחחוז עוקבים אחרי תהליכי ההטמעה באמצעות: החומר המתועד (מסמכים), סיורים בבתי ספר וקשר שוטף עם מדריכים.
| |
