התערבות יישובית בעפולה - שנת תש"ס

אביבה בייטלר - רכזת התכנית

	מבוא
	הנחות יסוד
	עקרונות תוכנית ההתערבות
	הסביבה המתוקשבת

	קווים לביצוע התכנית בפועל
	מטרות
	עקרונות הפעילות
	המבנה הארגוני
	תכנית ההתערבות והדרכים למימושה
	השינוי שחל במנהלים ובבתי-הספר בעקבות התכנית
	קשיים
	למידות
	המשך התכנית

	פיתוח של מנהיגות - מנהלים ורכזים, כדי לקדם תהליכי למידה בסביבה מתוקשבת-מידעית בבתי הספר, מנקודת המוצא של כל בית ספר ומוריו;
	זימון התנסות לשיתוף ברמה היישובית, באמצעות קבוצת דיון שמשתתפים בה מנהלי בתי-הספר בעפולה.

	מנהל בית-הספר מנהיג את קהילת בית-הספר, מקדם את יכולתם המקצועית של המורים ומעצים אותה.
	צוות מורים הפועל כקהילה לומדת ומתאפיין בהטלת האחריות ללמידה על כל חבר מחבריו עשוי להשפיע על תהליכי הלמידה הבית-ספריים ולהשביחם.
	טכנולוגיית התקשוב מאפשרת גיבוש של קהילה לומדת דינמית של מנהלים, מורים ותלמידים ביישוב, הפועלת מבית-הספר ומהבית בכל עת.

	יצירת קשרים בין הקהילה לבית-הספר, בין המורים לתלמידים וכדומה, באמצעות קבוצות-דיון א-סינכרוניות, קבוצות-שיח סינכרוניות ודואר אלקטרוני בין-אישי;
	עבודה במחשב הזמין בכל מקום שבו מתרחשת למידה;
	למידה מקושרת בין בתי הספר, הבית והקהילה, מתוך פריצת גבולות הזמן והמקום;
	איסוף הידע, עיבודו וייצוגו באמצעות מאגרי מידע טקסטואליים, תמונות ומגוון כלים פתוחים.

	פיתוח מנהיגות חינוכית באמצעות קהילה לומדת, בית-ספרית ויישובית;
	בניית סביבה לימודית מתוקשבת המאפשרת פיתוח של קהילות לומדים;
	שינוי בתהליכי ההוראה-למידה-הערכה המתחייבים מפיתוח הקהילה הלומדת.

	פיתוח המושג "קהילות לומדים", תוך כדי ההתנסות וניתוחה;
	מתן דגש על רפלקציה במהלך ההתנסות הבית-ספרית;
	דיון וירטואלי לליבון ההבנות ולגיבושן;
	הקמת קהילות של בתי הספר.

	השתתפו בפעילות מנהלים, רכזים, מדריכי מחשבים, נציגת הרשות ומפקחים.
	הצוות המוביל נפגש אחת לחודש לדיון בנעשה בשטח.
	בכל בית ספר הנחה מדריך את הצוות הבית-ספרי.

ההשתלמות למנהלים עוררה בהם מודעות וגרמה לשינוי בעמדותיהם בעניין תפיסת המחשב בבית-הספר. ניכרה השפעה על יישום התכניות בבית-הספר, על הצוות הבית-ספרי ועל הסביבה הלימודית. בבית ספר א', פתחו את המעבדה ברציפות לאורך כל היום והחלו לפזר מעט מחשבים בכיתות. בבית ספר ב' השתנה תפקיד המורה למחשבים. היא מונתה לרכזת והחלה לבנות תכניות עבודה משולבות-מחשב, עם המורים. בבית ספר ג', אורגנו סדנאות לבניית חומרים ולהכנת פעילויות - לכל הצוות, בראייה יישומית, להפעלה בכיתות. בבית ספר ד' פיזרו את המחשבים בכיתות. בכל בתי הספר נעשה המחשב לכלי בלתי נפרד מתכניות הלימודים. בתי הספר שילבו מאוד את המחשב בתחום הוראת השפה, שהוא ציר פיתוח של כל בתי הספר ביישוב. המחשב אפשר את הצגת הידע בדרכים מדרכים שונות וקידם אותה. התלמידים והמורים החלו להיחשף לחומרים במחשב ולחפש מידע ברשת. בשני בתי ספר החלו התלמידים לתקשר עם תלמידים מבתי ספר אחרים, בנושאים הנוגעים להם (לדוגמה, בנושא החזרת רמת-הגולן - כן או לא). התלמידים והמורים מצאו כל מיני דרכים להתמודד עם קשיים טכנולוגיים ודרכים אלו הובילו אותם לחשיבה אחרת, ליצירתיות ולהתמודדות עם אתגר של פתרון בעיות.

	רעיון פיתוח הקהילה הלומדת היה טוב, אך בדיעבד התברר כי המנהלים פירשו בצורה שונה את משמעותו. זו הייתה נקודת התחלה שהיה קשה ליישמה בשטח.
	המנהלים הביעו צורך בהשתלמות ש"מתחברת" מיד לבית-הספר בתכנים משולבי-מחשב. הצורך התברר בשלב מאוחר של השנה ולכן השינוי החל בסוף שנת תש"ס ויושלם לקראת שנת תשס"א.
	הרשות התחייבה לספק מחשב וחיבור לאינטרנט לכל מנהל, אך בפועל לא נעשה הדבר. כדי להגשים רעיון מהסוג הזה, יש צורך בסביבה עתירת-טכנולוגיה ואי אפשר בלי אינטרנט.
	לא הצלחנו להקים קהילת לומדים מתוקשרת בקרב המנהלים.
	הנושאים שבחרו המשתלמים לשיחות ברשת לא עניינו את כל המשתתפים והשיחות לא התפתחו.
	מפגשי הלמידה והדיון אחת לחודש היו רחוקים מדיי זה מזה.
	היום שנקבע לפעילות לא היה פנוי לכל המדריכים שהיו צריכים להיות בצוות המוביל; לפיכך לא תמיד הם נכחו במפגשי הצוות המוביל ואף בהשתלמות. לכן לא היה המשך לפעילות בבתי הספר.
	לא כל בתי הספר שהשתתפו בתכנית היו ממוחשבים.

	תהליך בחירת הנושאים צריך להיות מתאים לאוכלוסייה.
	יש לברר היטב את נקודת המוצא, את המטרות ואת ההבנות של האוכלוסייה.
	יש לבצע הערכה מתמדת לעתים קרובות יותר, לשם שיפור התכנית ועשיית שינויים להתאמתה.
	יש להביא בחשבון כי השנה הראשונה בהתערבות מהסוג הזה צריכה להיות שנה של הכרות והכנה לגוף המתערב ולמשתלמים. בשנה זו יש ללמוד את השטח ואת הצרכים ולבחון את מוכנותם של המשתתפים לתהליך. לאחר מכן יש להחליט יחד אשר להמשך ואף לשנות את התכנית לפי הצורך.
	יש לקבוע יום משותף לכל הגורמים המשתתפים בפעילות.